קריסת חברת "בסדנו" – כל מה שכדאי לדעת על הליכי חדלות פירעון

חברת ההשקעות שהתחילה כהבטחה בעולם הדתי-חרדי, הגישה לאחרונה בקשה לעיכוב הליכים שנדחתה ולאחר מכן קבע בית המשפט כי ניתן לה צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון כנגדה. הרקע, לבקשה היא חוב של 45 מיליון שקלים של שתי חברות תחת קבוצת "בסדנו" שלצידה מסקנות החקירה של הרשות לניירות ערך, המעלות חשש לקיומה של "הונאת פונזי".  במידה ואכן יינתן הצו, ייפתח הליך חדלות פירעון.

הליכי חדלות פירעון

חדלות פירעון שבעבר נקראה "פשיטת רגל" הוא הליך משפטי, אשר מסדיר את פירעון החובות של חברה. לפי החוק שנכנס לתוקפו בשנת 2019, תאגידים שסך חובותיהם עולה על הכנסותיהם יכולים להגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. עם מתן הצו לפתיחת הליכים על ידי הממונה, יעוכבו התביעות והליכי הגבייה כנגד התאגיד למעט הליכים פליליים, יינתן צו תשלומים לפירעון חלקי של החובות והתאגיד ידווח על הוצאותיו והכנסותיו באופן דו חודשי. בנוסף ימונה נאמן שינהל את התיק ויגיש כעבור שנה מפתיחת ההליכים המלצה על תכנית לפירעון החובות.

תקופת הביניים

החל ממתן הצו, יכלל נכסיו של התאגיד אשר נכללים בקופת הנשייה יוקצו לטובת פירעון החוב ויוקפאו הליכי גבייה. בנוסף, לא יהיה ניתן לפרוע חובות עבר של התאגיד שאינם בהתאם להוראות החוק.

בהמשך לכך, תחל תקופה של 12 חודשים שנקראת תקופת הביניים. בתקופה זו התאגיד יידרש לפרוע חלק מחובותיו במסגרת צו התשלומים ויגיש את הדוחות שנוגעים להוצאות וההכנסות של התאגיד בתקופה האמורה. לצד זאת, יוטלו על התאגיד הגבלות שונות על מנת שלא יינצל לרעה את תקופת הביניים. מצידם של הנושים, תקופה זו עשויה להיות קריטית להחזר כספיהם שכן מחציתה הראשונה של התקופה היא הזמן להגשת תביעות חוב.

צו שיקום כלכלי ותוכנית הפירעון

בתום תקופת הביניים, יתקיים בבית המשפט דיון ב"צו שיקום כלכלי" שלאחריו יוגש על ידי הנאמן הדו"ח המסכם ובו המלצה לתוכנית פירעון שתיפרס על פני כמה שנים. תכנית הפירעון מתבססת על תשלום חודשי בהתאם לצו. ככל שהתאגיד יעמוד בתשלומים החודשיים, לאחר פירעונם יקבל צו שפוטר אותו מחובותיו שנקרא "הפטר". משמעות ההפטר הוא שהתאגיד סיים לפרוע את חובותיו.  ככל שהתאגיד החייב שיתף פעולה עם הנאמן ושילם כנדרש, יהפוך ההפטר לחלוט ו והוא יקבל פטור מהחובות שנותרו. חשוב לדעת שרק במקרים חריגים, בהם יתברר כי התאגיד לא עמד בהסדר התשלומים כפי שנקבע או שתתגלה עובדה שלא הייתה ידועה ולה השלכות עתידיות משמעותיות, יתבטל ההפטר.

סדר הנשייה

כניסה להליך חדלות פירעון לא מהווה תעודת ביטוח לפירעון כלל החובות של החברה. כך לדוגמה המשקיעים הקטנים בקבוצת בסדנו עשויים שלא לראות את כספם חזרה במידה ולא יבצעו פעולה אקטיבית ויגישו תביעת חוב.

הסיבה לכך היא שבהליכי חדלות פירעון, ישנם מספר סוגים של נושים שלכל אחד מהם עדיפות שונה כאשר בתחתית שרשרת המזון נמצאים "הנושים הרגילים" שייאלצו להתחלק בשארית קופת הנשייה באופן יחסי לחוב של החברה כלפיהם. לפניהם, יהיו "הנושים שבדין", שהם אותם הנושים שזכאותם לפירעון נובעת מהוראות החוק, כך לדוגמה במקרים של דמי מזונות או שכר עבודה. בראש הרשימה, ישנם "נושים מבוטחים" שהבטיחו את החזר הכספים שנתנו על ידי בטוחה או שעבוד נכס בבעלותו של החייב.

ומה לגבי הגשת תביעת חוב?

ההמלצה הראשונה שלנו למשקיעים שאיבדו את כספם הוא הגשת תביעת חוב עם הפתיחה בהליכים. תביעת חוב, כשמה כן היא, תביעה להשבת הכסף של הנושה. התביעה, מוגשת באופן מקוון באמצעות האתר של הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי ומומלץ להסתייע בעורך דין טרם הגשתה.

הדבר הראשון והחשוב ביותר בהגשת תביעת חוב הוא הטיימינג. חלון הזמנים להגשת התביעה הוא מפרסום ההודעה על פתיחה בהליכים ועד חצי שנה מפרסומה. הגשת תביעות נוספות לאחר מועד זה יתאפשרו רק במקרים חריגים. לתביעה יש לצרף את כלל המידע על החוב יחד עם מסמכים רלוונטיים. התביעה תועבר לנאמן שאחראי על התיק שיכריע האם יש לקבל או לדחות אותה. ההחלטה תועבר לנושה תוך 90 ימים. במידה וזו נדחתה, ביכולתו של הנושה לערער עליה בפרק זמן של 45 ימים מקבלת ההודעה על החלטת הנאמן.