זכויות עובדים במצב מלחמה – מלחמת עזה ״חרבות ברזל״

לאור מלחמת עזה שנפתחה ביום 7.10.23, מדינת ישראל במצב חירום ובשגרת מלחמה. הדבר מעלה שאלות רבות בכל תחומי החיים- עבודה, מיסוי ואפילו בקשות לרשיון לנשק שהביקוש בגינן עולה באלפי אחוזים.

במאמר הבא ננסה לענות על כל סוגיות דיני העבודה שעולות עקב מלחמת עזה או מלחמת חרבות הברזל בשמה הרשמי, במסגרת חוק הגנה על עובדים במצב חירום התשכ"ז-1967 ("החוק").

לפני הכל- תושבי הדרום, אם יש לכם שאלה או כל צורך משפטי, אנא פנו אלינו. אנו מבטיחים להעניק ייעוץ משפטי איכותי ככל יכולתנו ללא עלות עבורכם. לכל שאלה משפטית אנחנו כאן.

התקשרו לטלפון 03-601-6565 או 052-525-32337 לעו"ד גיא סרוסי ישירות

רקע כללי:

על רקע ההגבלות האמורות ועל רקע הכרזת המצב המיוחד בעורף שהוכרזה, עובדים רבים נעדרים מהעבודה, בין אם ביוזמתם ובין אם ביוזמת המעסיקים.

היעדרויות כאמור מעלות שאלות לעניין היחסים בין המעסיק לעובד- מהם החובות והגבלות המעסיק כלפי העובדים הנעדרים מהעבודה. להלן נסקור את המצב המשפטי הקיים בכל הנוגע לחובות והגבלות אלו.

האם מעסיק מחויב לשלם את שכרו של העובד בזמן היעדרותו בעקבות המצב המיוחד בעורף?

נכון להיום החוק אינו מסדיר חובת תשלום מצד המעסיק.

נסביר- חוק הגנה על עובדים אשר ידובר לגביו בהמשך, אינו מסדיר את תשלום שכרו של העובד בעת היעדרותו, והוא שותק לעניין חובת המעסיק לשלם את שכר העובד.

לפיכך, בהיעדר חובה חוקית, המעסיק אינו מחוייב בתשלום שכרו של עובד אשר נעדר מעבודתו, אפילו היעדרותו נבעה מהוראה של פיקוד העורף או בשל הצורך להשגיח על ילדו בעת סגירת מוסד הלימודים בשל המצב המיוחד בעורף.

בעבר, כן היה הסדר בו המעסיק היה משלם לעובד שנעדר בתקופה מלחמה. זה נעשה באמצעות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שנחתמו- והסדירו את זכותו של העובד לקבלת שכרו או חלק משכרו בימי היעדרות בשל המצב המיוחד באופן שהסכמים אלה חלו על עובדים ומעסיקים שאינם צד להסכמים קיבוציים אלו.

בדרך כלל הסכמים אלה חייבו את המעסיק לשלם את שכרם הרגיל של עובדים שנעדרו בשל הוראות פיקוד העורף ובמקביל הוסדרה זכאותם של המעסיקים לקבל פיצוי על תשלום השכר ממשרד האוצר.

סביר להניח כי הסכמים דומים יחתמו גם בעתיד לאחר סיום המלחמה וזכאות העובד לשכרו תוסדר.  אנו כמובן נעדכן לגבי עניין זה ככל וייכנס לתוקף.

אפשרות נוספת שאינה על פי חוק היא הסכמה בין המעסיק לעובד ביחס לימי המלחמה וההיעדרות בגינם. ישנם כמה סוגי הסכמות אפשריים:

• עבודה מהבית- העובד לפיהן העובד יבצע את עבודתו מהבית, ואז יהיה זכאי למלוא שכרו בגין עבודתו.
• ניצול ימי חופשה צבורים- קיימת אף האפשרות להתיר לעובד לנצל את ימי חופשה צבורים (וכן להיכנס ליתרה שלילית שתקוזז בהסכמה בסיום יחסי העבודה או בהמשך), על מנת שלא לפגע בשכר העובד.

כל הסדר כזה מותנה בהסכמה בין העובד למעסיק.

האם חלה על המעסיק חובה לשלם את שכר העובד במקרה של סגירת מקום העבודה שלא מיוזמתו

במקרה שמעסיק אינו רשאי לקיים פעילות במקום העבודה בשל הגבלות והנחיות פיקוד העורף בעת מצב מיוחד בעורף- עסקים בעוטף עזה שנפגעו מפגיעת טיל, מעסיק שלא עלינו נפצע או נהרג, עסק שהונחה שלא לפתוח בשל הנחיות להגבלת התקהלות או בשל העובדה שלא ניתן להגיע ממקום העבודה למרחב מוגן תקני, אז העובד יעדר מהעבודה מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד.

גם במצבים אלה אנו תחול היעדר חובה מצד המעסיק לשלם את שכרו של העובד יחול גם במקרה זה.

חשוב להבחין כי המצב שונה במקרה בו המעסיק בוחר להימנע מקיום פעילות במקום העבודה וסוגר את מקום העבודה מיוזמתו , ללא קשר להנחיות הגרום המוסמך:

במצב זה הרי שאז המעסיק יכול להוציא את העובד לחופשה בתשלום, על חשבון ימי החופש הצבורים של העובד, אך יש לתת לעובד הודעה על כך מראש. בכל מקרה חופשה העולה על 7 ימים אפשרית רק במתן הודעה של 14 ימים לפחות, ועל כן לשבועיים הראשונים של המצב המיוחד היא אינה רלוונטית. יחד עם זאת בל נשכח שכרגע מדובר בסיטואציה מלחמתית ועל כן אנו תקווה כי פרשנות ויישום הוראה זו יבוצע בהתאמה למצב החדש.

במקרה שלעובד אין ימי חופשה צבורים לטובתו, העובד יצא לחופש על חשבון המעסיק, אשר חייב בתשלום מלוא שכרו של העובד אלא אם יוסכם במפורש או במשתמע (לכאורה כולל גם בהתנהגות) על הסדר אחר לרבות הסדר של כניסה ליתרה שלילית של ימי חופשה.

ומה במקרה שהעסק הוגדר כמפעל חיוני?

חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז-1967

חוק שירות עבודה בשעת חירום מאפשר הכרזה על מקום עבודה כ"מפעל חיוני".

ככל ומקום העבודה הוכרז כ"מפעל חיוני" אזי ניתן לחייב עובדים להתייצב לשירות וזאת בכפוף לצו שיימסר בהתאם להוראות אותו חוק. צו שירות העבודה יכול שיחייב עובד להגיע למקום עבודתו הקיים או במידה והדבר דרוש לחייב מי שאינו עובד בימי שגרה, להתייצב לעבודה בו.

היעדרותו של עובד שחל עליו צו כזה נחשבת כ"היעדרות בלתי מוצדקת", העלולה להוות עילה לפיטורים ואף בגדר עבירה פלילית (למרות שככלל הדבר אינו נאכף).

העסק פתוח , והוא נדרש לעבוד שעות נוספות בזמן המלחמה בין אם עקב ביקוש לאותו עסק או עקב הגדרתו כחיוני, מה החוק לגבי שעות נוספות לעבוד?

היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה):

ביום 9.10.2023 פורסם היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות שקבע מספר נהלים:

1. ניתן להעסיק עובד עד 14 שעות עבודה בפועל ליום (כולל שעות נוספות).

2. אורך שבוע העבודה לא יעלה על 67 שעות (כולל שעות נוספות, קרי 42 שעות רגילות ועוד 25 שעות נוספות) ומכסת השעות הנוספות החודשית לא תעלה על 90 שעות נוספות בחודש.
3. על המעסיק חובה לאפשר הפסקה של 15 דקות לפחות בין השעות ה-12 ל-14 ביום העבודה, וזאת מעבר להפסקות הקיימות ע"פ כל דין.
4. העסקת עובד בשעות נוספות כאמור מותנית בהסכמה של העובד.

אם בית העסק מעסקי מעל 20 עובדים, ההיתר להעסיק עובדים בשעות נוספות יחול בכפוף להתקיימות אחד מהתנאים הבאים:

• 20% ממצבת העובדים של המעסיק נעדרות בנסיבות שלא תלויות במעסיק, ולא ניתן לבצע את העבודה ע"י עובדים קיימים בתקופה זהה מבלי לבצע שעות נוספות;
• מועסקים במקום העבודה עובדים במשמרות ונעדרו ממקום העבודה 20% מהעובדים באותה משמרת בנסיבות שלא תלויות במעסיק ולא ניתן לבצע את העבודה בתפוקה זהה אלא ע"י עובדי אותה משמרת;

החריג: במקרה של מעסיק שיש לו אישור "מפעל חיוני" תקף בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום, ההיתר יחול ללא צורך בקיום התנאים האמורים.

ההיתר לא יחול על מעסיקים בענפים הבאים: תחבורה ציבורית; כפיפות לצו ההרחבה בהובלה; כפיפות לצו ההרחבה בענף ההיסעים; כפיפות לצו ההרחבה בענף הבניין והשיפוצים;

ההיתר בתוקף עד ליום 23.10.2023 או עד לסיום מצב החירום, לפי המוקדם.

לפני הכל- תושבי הדרום, אם יש לכם שאלה או כל צורך משפטי, אנא פנו אלינו. אנו מבטיחים להעניק ייעוץ משפטי איכותי ככל יכולתנו ללא עלות עבורכם. לכל שאלה משפטית אנחנו כאן.

התקשרו לטלפון 03-601-6565 או 052-525-32337 לעו"ד גיא סרוסי ישירות

לסיום, נסקור סוגיה כואבת, שלדעתנו אין לה מקום בעולם מתוקן בימי מלחמה, פיטורי עובד בימי מלחמה.

פיטורים בימי המלחמה-איסור על פיטורים ורציפות בעבודה:

בהתאם לסעיף 2 לחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו- 2006,  חל איסור על מעסיק לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע עבודתו מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף.

כמו כן חל איסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו (ילד עד גיל 14, או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21), עקב סגירת המסגרת החינוכית בה לומד ילדו או אם הורה השר בעת מצב מיוחד בעורף כי על העובד לשהות עם ילדו במוסד החינוכי.

חשוב להבין כי האיסור כאמור יחול בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

• הילד הוא בחזקתו הבלעדית של העובד (אם יש שני הורים בבית הילד חריג זה לא חל).

או

• בן זוגו של העובד לא נעדר מעבודתו או עסקו או משלח ידו לצורך השגחה על הילד, ואם נעדר, נבצר ממנו להשגיח על הילד.

במקרה בו מקום העבודה מציע סידור נאות להשגחה על הילד לא יחול הסעיף, והעובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים אם יחליט להיעדר.

היעדרות עובד בנסיבות אלה לא תראה כהפסקה ברציפות העסקה ולא תפגע בזכויות העובד התלויות בוותק.

הגנה מפני פיטורים בשל היעדרות מעבודה לא תחול על אלה:

(1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967;

(2) שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;

(3) סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;

(4) עובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(5) חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א – 1951; (תיקון מס' 2) תשע"א-2011

(6) עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.

פיטורים בניגוד לאמור לעיל מהווים אף עבירה פלילית שבגינה סנקציה עונשית- קנס, ובאחריות פלילית עשוי לשאת אף נושא משרה אצל המעסיק.  עובד אף רשאי לתבוע בגין פיטוריו האסורים (בתוך תקופה של 12 חודשים ממועד הפיטורין).

כאן המקום להזכיר כי חל איסור לפטר עובדים שנקרא לשירות מילואים במהלך שירות המילואים ובמשך 30 יום לאחר השירות!

לסיום נאחל ימים שקטים, כולנו עומדים מאוחדים מאחורי חיילנו בחזית, ובטוחים כי ביחד ננצח.

במידה ויש לכם שאלות נוספות ביחסי עובד מעביד בתקופה רגישה זו, עו"ד דוד בכור עומד לשירותכם וישמח לענות על כל שאלה.

אנו זמינים בטלפון: 03-601-6565 או 052-525-3237