צו עיקול זמני

צו עיקול זמני הוא אחד מהצווים הנפוצים לשימוש בין כתלי בית המשפט. לצו יתרון משמעותי על פני הליכי ביניים אחרים שכן בית המשפט יכול להחליט להיעתר לצו במעמד צד אחד.

מה זה אומר? ניתן דוגמה.

נניח שאדם או חברה חייב/ים לנו כספים אותם הם מסרבים לשלם. במסגרת הבקשה לצו עיקול זמני שהיא בקשה נפרדת מכתב התביעה, נוכל להטיל עליהם עיקולים במעמד צד אחד לפני שהם בכלל ראו את כתב התביעה. ממש כך, עיקול על חשבונות הבנק של החייבים מבלי שהם אפילו ידעו שהוגשה נגדה תביעה. לשם כך צריך לשכנע היטב את בית המשפט ומיד נסביר איך בדיוק נראים פני הדברים.

צווי עיקול ובקשות לצווי ביניים

עיקול הוא החרמה זמנית של הון או של נכסים על ידי בית המשפט או גוף סטטורי (רשות המיסים, חברת החשמל וכדומה) בעקבות אי פירעון חוב, אי תשלום תמורה לחוזה או סירוב לתשלום.

פעמים רבות עיקול ניתן כסעד נלווה להליך המשפטי, כאחת הדרכים באמצעותם ניתו למנוע מהנתבע להבריח את כספו או נכסיו.

כאשר אדם תובע את חברו על חוב כלשהו וחושש שכתוצאה מהתביעה הנתבע עשוי לעשות פעולות שיקשו משמעותית על גביית החוב אם וכאשר יוכרע לטובתו לפנית תחילת ההליך, במהלכו או בסיומו, הוא יכול להגיש בקשה למתן צו עיקול זמני כנגד נכסים או סכום כסף בשווי החוב הנתבע. חשוב להבין שבניגוד לעיקול רגיל, עיקול זמני איננו החרמה של ממש אלא רק רישום המגביל את הבעלות על הנכס. כך לדוגמא אם בית המשפט מוציא צו עיקול זמני על דירתו של הנתבע, הרישום בטאבו לא יאפשר לערוך עסקאות בנכס עד להכרעת המשפט והסרת צו העיקול, אך הבעלות בדירה – איננה משתנה.

מהם התנאים הנדרשים לקבלת צו עיקול זמני

כאמור, צווי עיקול זמניים בדומה להליכים דיוניים אחרים נועדו להגן על זכויות התובע ולמנוע מהנתבע לפגוע בנכס המבוקש או להעביר את כספו באופן שיקשה על גבייתו לאחר פסיקת בית המשפט. מטבע הדברים מדובר בפגיעה חמורה ברכושו של כל אדם שהרי צו העיקול מגביל את אפשרות השימוש בנכס ולמעשה מחרים, גם אם באופן זמני, את כספו. משום כך נקבעו בפסיקה ובחוק מגבלות ותנאים שונים שנועדו להבטיח שהשימוש בצו העיקול ייעשה במקרים הנדרשים לכך בלבד.

בקשה לצו עיקול זמני תוגש בדרך כלל באחד משני סוגי התיקים: תביעה כספית או תביעת "נכס בעין". תביעה כספית היא כל תביעת תשלום בגין חוב שלא שולם, נזק שנגרם וכדומה, כאשר ישנו חשש שהנתבע עשוי להבריח את כספו לצדדים שלישיים. תביעת "נכס בעין" היא מצב בו ישנה תביעת בעלות על נכס ספציפי – מקרקעין או מטלטלין במסגרת תביעה בגין רכישה או במסגרת תשלום חוב. ההבדל בין שני סוגי התיקים נוגע לסוג הנכסים המעוקלים: בתביעה כספית ניתן לעקל כל נכס של הנתבע בשווי סכום הכסף הנתבע, בעוד שבתביעת "נכס בעין" ניתן לעקל רק את הנכס המדובר והספציפי.

בשני סוגי התיקים, על התובע לעמוד בשלושה תנאים עקרוניים:

• עילת תביעה לכאורה: ברור לכולנו שבהגשת תביעה אין שום ערובה לכך שהתובע אכן ינצח בתיק, אך כדי לקבל צו עיקול זמני יש להוכיח שלכאורה, גם אם לא בוודאות, יש עילה לתביעה.
• מאזן הנוחות והנזק: על בית המשפט לבחון את משקל הנזק שעשוי להיגרם לתובע אם לא יינתן צו העיקול הזמני לעומת הנזק שייגרם לנתבע אם יעוקל הנכס, ולהתחשב במאזן זה בהחלטתו.
• תום לב וניקיון כפיים: כדי לוודא שהליך העיקול על תנאי לא משמש רק כדי לפגוע בנתבע ולהרע את סיכויי התיק שלו, יבחן בית המשפט את נסיבות הבקשה כדי לוודא שיש צורך בסעד כל כך פולשני במסגרת זמן קצרה כל כך.